תשובות הרדב״ז חלק א · חלק קע״ז סימן ב׳

תשובה הנה הגיע אלי קונדריס מאת המקיים המתנה ונתן בה ג' טעמים ולדעתי אין המתנה כלום ומתוך מה שאכתוב יתבארו הטעמים אשר כתב ואם יש לסמוך עליהם או לא: ומה שיש לדקדק אם מתנה זו היא מתנת בריא או מתנת ש"מ. ותו אם נתן לו הקרן עצמו או הקנה לו הקרן לענין הריוח והקרן יהיה קיים כי מלשון השטר משמע הכי ומשמע הכי. ותו אם מסירת שטר המשכנתא קני או לא. ותו אם המלוה נקנית בקנין כזה ותו אם זכו יורשי הרב במתנה זו כיון שלא הגיעה לידו בחייו. לענין אם זו מתנת ש"מ הדבר ברור שאין זו אלא מתנת בריא כיון שהוא מהלך על רגליו כדרך הבריאים ואף על גב דכתב שרוצה לצאת חוצה לארץ ורוצה לסדר נפשו אין זה מצוה מחמת מיתה כמפרש לים והיוצא בשיירה אפי' לדעת הרמב"ם והרי"אף ז"ל דפסקו דהני נמי מצוה מחמת מיתה נינהו דוקא מפרש לים הגדול או היוצא בשיירה במדברות שהם קרובים אל הסכנה אמרו אבל היוצא מא"י לחוצה לארץ אין זה יוצא בשיירה וכן נראה מלשון השטר שכתב שלא היה יודע מתי יחזור או מה שהש"י יגזור עליו ולא כתב שמא ימות ונפקא מינה כדלקמן. ולענין אם הקנה לו הקרן לעשות בו כרצונו או הקנה לו הקרן כדי שיעשה בריוח כרצונו הדבר ברור אצלי שלא השליטו לעשות בקרן מה שירצה שהרי כתב שיאכל הפירות הוא וישיבתו וכן כתב בסוף ושעבוד כ"ר משה הנז' המעות הנז' לאכילת הפירות הוא וישיבתו כנז' לעיל. ואע"ג שכתב באמצע יתנו את המעות ביד מורנו הרב הנז' לו ולישיבתו ויעשה כרצונו מתנה גמורה דמשמע דגם הקרן נתן לו לעשות בו כרצונו מ"מ תפוס לשון אחרון שהוא העיקר בשעת השעבוד או תפוס לשון ראשון אבל לתפוס לשון אמצעי אין לנו דודאי ארישא או אסיפא סמוך ובר מן דין בעל השטר על התחתונה. נמצאת למד כי אפי' תימא שהמתנה מתנה ויורשי האב במקומו קיימים אין להם רשות אלא בפירות לא בקרן: