ולענין השליח הבא בהרשאה וטען הלוה כבר עברה השמיטה אי מצי השליח לטעון פרוזבול היה למשלח ואבד נ"ל שיכול לטעון דהא קי"ל שלוחו של אדם כמותו ולפיכך כיון דמלוה מצי למיטען הכי שלוחו נמי וכי היכי דמלוה לא משבעינן ליה כדכתיבנא שליח נמי לא משביעינן ליה ויותר יש להאמין לשליח בטענה זו ממלוה גופיה דאלו מלוה ליכא דמכחיש ליה אבל שליח איפשר דאי שיילינן ליה למלוה הוה מודה דלא כתב פרוזבול ונמצא השליח שקרן הילכך אלמלא דקים ליה דמשלחו כתב פרוזבול לא הוה טעין הכי. ותו דלא עביד איניש דמשקר ולא לו. ואיפשר דאפילו הרמ"ה ז"ל דכתב דמשביעינן ליה מודה הוא דלא משביעינן לשליח הטוען פרוזבול היה למשלח ואבד: ואפילו תימא דעדיין היא מחלוקת הא ברירנא לעיל דמסתברא כמאן דפסק דלא משביעינן ליה:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק קע״ו סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.