תשובה זו מחלוקת בין הראשונים כי לדעת הרא"ה ז"ל אם העמידוהו לאו כלום הוא והרש"בא ז"ל כתב דנהי דאין ב"ד חייבין להעמיד לדיקנני אפטרופוס אבל אם העמידוהו ונתרצה כל מה שעשה עשוי. והר"ן ז"ל כתב שתי הסברות ולא הכריע בהן אבל מדברי רש"י ז"ל נ"ל שהוא סובר כדעת הרש"בא ז"ל שכתב בפרק המפקיד עלה דהא דפרכינן ולוקים אפטרופא לעולם ומתרצינן אפטרופא לדיקנני לא מוקמינן כתב אין ב"ד טורחין לבקש אפטרופוס לאנשים גדולים שנתמלא זקנם לפי שלא ימצאו דבשלמא ליתמי איכא דשמע להו והוי אפטרופוס לדבר מצוה אבל לדיקנני לא שמעי להו ע"כ. וטעמא דלא טרחו ב"ד אבל אם טרחו ומצאו מי שרצה לשמוע להם להיות אפטרופוס אפילו על הגדולים הרי הוא עשוי ודין אפטרופוס יש לו. וכן דקדקתי מלשון הרמב"ם ז"ל פרק ז' מהלכות נחלות שאין ב"ד חייבין להעמיד אפטרופוס לגדולים שהם בני דעת ע"כ. משמע דחיובא ליכא אבל אם עשו מה שעשוי עשוי וכן דעת בעל מ"מ בפרק הנזכר וכל שכן היכא דאיכא יתומים קטנים וגדולים דמגו דנחית לחלק הקטנים נחית נמי לחלק הגדולים ומה שעשה עשוי כיון שמנוהו ב"ד:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק קע״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.