תשובות הרדב״ז חלק א · חלק קס״ט סימן ב׳

תשובה דעתי כדעת האוסרים והטעם כי עיקר הדין פלוגתא דרבוותא דאיכא מ"ד דאם רוב העיר עכו"ם מותר דאדעתא דידהו עביד. ובה"ג כתב דקמח הוי נולד ואסור אפי' בטלטול ורבים נמשכו אחריו ובדבר של איסור יש לנו לחוש לדברי הגאונים וכ"ש שדבריהם דברי קבלה ור"י ור"ת מן האוסרים: ותו כיון דנעשה בו איסור לתת המעות לעכו"ם מערב י"ט לתת לו הקמח בי"ט הוי כאלו קונה קנין בי"ט וראוי לגזור עליו בתורת קנס שלא יהנה ממעשיו הרעים. ותו כי אני אומר דאפילו לדעת המתירין מודים בנ"ד חדא כיון שאמר לו בהדיא לטחון למחר והלך הנער ואמר לו תחזור אחר שעה הוי כאלו טחן בשבילו. ותו כי הטחון אשר היה בו המעשה הוא קרוב מאד לשכונת היהודים ורוב מה שטוחן בכל ימות השנה הוא לצורך היהודים והוי כעיר שרובה ישראל דאסור הילכך אין להתיר דבר זה כלל וכ"ש לפני עמי הארץ ששומעין להקל ומדמים מלתא למלתא: