תשובות הרדב״ז חלק א · חלק קכ״ט סימן ה׳

עוד העליתי באותה תשובה דיד ראובן על העליונה אם ירצה לבטל השותפות מעיקרא יוכל לומר לא נשתתפתי עמכם אלא על תנאי זה וכיון שלא קיימתם אותו נתבטלה השותפות. עוד העליתי שאם יש ריוח במה ששינו והלוו לבני אדם נוטל חלקו בריוח ואם יש הפסד כגון שמת א' מהלווים אין על ראובן לשלם בהפסד ועתה הריני משיב על מה שנתחדש בשאלה זו: מה שטען ראובן כי מצדם בא החסרון הוי אומדנא ולא אזלינן בממונא בתר אומדנא ואפי' גדולה שבאומדנות כי ההיא דגמל האוחר בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצדו פסק הרמב"ם ז"ל כרבנן דפליגי עליה דר' אחא דלא אמרינן בידוע שזה הרגו וכ"ש באומדנא כזו דלא מוכחא כלל דאדרבא יותר יש לתלות ברוב המשא והמתן ממה שיש לתלות בהם כיון שהם טוענים בריא: וא"ת נהי דלא אזלינן בתר אומדנא לאפוקי ממונא אבל לאוקומי ממונא לעולם אזלינן בתר אומדנא: י"ל דלא נפקא מינה מידי שכבר כתבתי שאם ראובן רוצה לבטל השותפות הרשות בידו ואם בא ראובן להוציא מידם מה שהרויחו אפוקי ממונא הוא. ומה שטען ראובן מאין אתם יכולין לדעת זה אינה טענה כלל כי אחר שהם טוענים כל מה שלקחנו החזרנו והרי הוא כתוב לפני הסופרים מכאן ידעו שהחסרון בא מבחוץ. ומה שטען ראובן מענין הפשיעה לא נפקא מינה מידי כפי מה שאני עתיד לבאר בטענה האחרונה שטען דשותפים שומרי שכר זה לזה הם וחסרון זה לא עדיף מגניבה ואבידה וזו טענה טובה היא דודאי אין כאן אונס כלל אלא דאשתמיטיה הא דקיימא לן שומרי שכר בבעלים אפילו פשע פטור ולא אשכח תלמודא אוקימתא שיהיו חייבים אלא כגון דאמר ליה שמור לי היום ואשמור לך למחר והשתא לא הוי שאלה בבעלים דכששומר לו זה אין חבירו עוסק במלאכתו לא בשמירה ולא בעשיית מלאכה אחרת. וז"ל הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות שכירות המפקיד אצל חבירו בין בחנם בין בשכר או השאילו או השכירו אם שאל השומר את הבעלים עם הדבר שלהם או שכרן הרי השומר פטור מכלום אפי' פשע בדבר ששמר ואבד מחמת פשיעה הרי זה פטור שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם וגו' ע"כ. וא"ת כיון דשותפין לעולם פטורין אפילו בפשיעה א"כ למאי נפקא מינה הא דאמרינן השותפין שומרי שכר זה לזה הם. בחזקת הבתים פריך לה תלמודא דגרסינן התם אמר שמואל השותפין מחזיקין זה על זה ומעידין זה לזה ונעשין שומרי שכר זה לזה ופריך עלה תלמודא אמאי שמורה בבעלים היא אמר רב פפא דאמר ליה שמור לי היום ואשמור לך למחר ע"כ. ומשמע דוקא כי ההיא גוונא הוו שומרי שכר זה לזה וחייבין אבל שמור לי ואשמור לך הוי שאלה בבעלים ופטור וא"ת א"כ אפילו הלוו לאחרים ונאבד יהיו פטורים מלשלם כיון דאמרת דפשיעה בבעלים פטור. הא לא קשיא דכיון שהתנה עמהם בהדיא שלא ילוו לאחרים ועברו ושינו מדעתו עשאוהו כמזיק בידים דחייב דלא פטרו בבעלים אלא הפושע לבד לא המזיק. הילכך בנ"ד כיון שהיה ראובן שותף עמהם כפי מה שנראה משטר השותפות עמו במלאכתו קרינן ביה ופטורים אפילו מפשיעה ואפילו לפי מה שבא בשאלה שלא היה ראובן מתעסק בממון הכז"נא מ"מ שותף היה שהרי לא התנו מתחלה שלא יתעסק. ותו דשותף הוא בצרפי אחר ובסחורות אחרות ומתעסק היה והרי הוא כשאול להם בכל שעה. והוי יודע שאם היה עמו בשעת שאלה אע"פ שלא היה עמו בשעת שבירה קרינן ביה עמו במלאכתו. ואם לא היה עמו בשעת שאלה אף על פי שהיה עמו בשעת שבירה לא קרינן ביה עמו במלאכתו והכא כיון דבשעה שנעשו שומרי שכר זה לזה דהיינו בשעת השותפות הראשון היה ראובן עמהם במלאכתם פטורים אפילו מפשיעה: