תשובות הרדב״ז חלק א · חלק קכ״ט סימן א׳

עוד שאלו על זה בסגנון אחר שמעון ולוי הכתובים בשטר השותפות היו מקבלים כל מעות הכז"נא ומוציאין לצורך המלכות על פי סופרים וראובן שהוא שותף הג' לא היה לו שום עסק במעות ושמעון ולוי עברו על התנאי הנז' בשותפות שלא יקחו לעצמם ולא ילוו לאחרים אלא עד עשרה פרחים ונשבעו על זה ועברו והלוו לעכו"ם רבים סך גדול מהכז"נא והיו כותבים עליהם המעו' ונשאר בידם להנאתם ובסוף השנה מצאו שחסר סך גדול מהכז"נא ושאלו מראובן שיתן חלקו באותו חסרון: אמר להם ראובן כי זה החסרון בא לסבת עוברם על התנאי כי אם לא היו לוקחים לעצמם פעמים רבות לא היה בא החסרון שאם לא היו כותבין עליהם רק מה שמניחים בכז"נא מנין בא החסרון. השיבו הם כי זה החסרון לא בא אלא מצד רוב ההכנסה וההוצאה אשר במקום ואולי טעו באיזה פעם ולא ידעו בו. השיב להם כי כיון שאינם יודעים מאין בא החסרון רק שאומרים שהיה שם חסרון מי אמר להם שזה הטעות נפל במה שלקחו מאחרים ולא ממה שלקחו הם כיון שאף לפי טענתם הוא טעות איך יכולים לדעת שלא נפל הטעות במה שלקחו הם לעצמם וא"כ נמצא שאתם תובעים אותי בשמא ואיני חייב לכם דבר ואפילו שאתם תאמרו בריא לנו שלא נפל הטעות בשלנו מאין אתה יכולים לדעת זה כיון שאף לפי דבריכם טעותם ואינכם יודעים מתי אין זה בריא אלא שמא: ועוד כי יותר מצוי שיטעה האדם להנאתו ממה שיטעה כנגדו דודאי מידק דייק ואינו כותב אלא מה שמקבל כל שכן כי בריא לי שלקחתם סך גדול ואיפשר שהחזרתם חציו ואתם חושבים כולו ובזה נפלה טעות ואיפשר שלקחתם עשרה וכתבתם שלקחתם חמשה כי זה יותר קרוב לטעות ולכן התניתי שלא תוציאו דבר כדי שלא יפול שום בלבול ולא טעות ואתם עברתם ובלבלתם ולסבת בלבולכם בא החסרון וכל המשנה ידו על התחתונה כי הרי אחרים ישבו במקום ולא היה בו חסרון והיה שם כמה שנים ושום פעם לא חסר. ועוד טען ראובן כי אף אם יהיה כדבריכם אתם חייבים ולא אני כיון שאינכם יודעים לברר ההפסד והחסרון מהכז"נא אין לך פשיעה גדולה מזו ועל כיוצא בזה אמרו כל לא ידענא פשיעותא הוא ואף אם תדעו הטעות אין לך פשיעה גדולה מזו כי היה לכם לעשות ענייניכם בנחת ולא במהירות באופן שלא תהיו טועים ואף אם לא תהיה פשיעה שותפין שומרי שכר הם וחייבין אף בגניבה ואבידה ואינם פטורים רק מאונסים ובודאי דלא עדיף טעות זה מגניבה ואבידה ואדרבה גרע מינה וכל שכן שאינו אונס. יורה המורה ושכרו כפול מן השמים: