תשובה לא מבעיא אם נקרע השטר הראשון שיש לראובן על שמעון דפשיטא דאין כותבין הזמן שקנו מלוי דהוי שטר מוקדם ופסול דטריף לקוחות שלא כדין מה שמכר שמעון ביני ביני אלא אפילו לא נקרע השטר הוי כאלו נקרע שהרי נמחל שעבודו בשעה שפרע שמעון ללוי ומה שנתחייב שמעון שאם תמכר בפחות שיתן הפחת תנאי חדש הוא בין שמעון ולוי ואם יהיה שם פחת חוזר על שמעון ואם לא ימצא לו נכסים טורף לקוחות מזמן ראשון ועדיין לא קנו משמעון ולא נשתעבדו נכסיו למה שיפחת הסחורה ולפיכך כתבו מזמן שני שאז חל השעבוד על שמעון ולגבי לוי נמי כשר דקי"ל שטרי חוב המאוחרים כשרים ולמחזי כשקרא לא חיישין שכותבין וקנינו מפלוני ופלוני ביום פלוני והם לא קנו ממנו אלא עשרה ימים קודם דא"כ לכל שטרי חוב המאוחרים ניחוש למחזי כשקרא אלא ודאי לא חיישין. ותו דליכא שקרא שהרי בשעה שקנו משמעון נגמר הקנין של לוי שאם לא היו קונין משמעון על הפחת גם הוא לא היה לקח הסחורה על החוב ונמצא קניינו של לוי תלוי בקנין שמעון ואז נתקיימו שני הקנינים ושפיר קרינן וקנינו מפ' ומפלוני ביום פלוני והסופר שרוצה להסתלק מן הספק יכתוב וקנינו מלוי ביום פלוני ומשמעון ביום פלוני:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק קכ״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.