תשובה אי לאו דמסתפינא הוה אמינא שאינו חייב ליתן להם כלום והטעם שכיון שבא נחשון והוסיף בסחורה ונתנוה לו השרים נתבטל השותפות הראשון וזה שותפות חדש הוא ואע"ג שנשבע להם להעמיד הרביע בידם מן השותפות הראשון משמע ולא מן השני כדאמרינן גבי המקבל עליו לזון את בת אשתו כל זמן שהוא עמו גרשה והחזירה פטור מלזון אותה דכל זמן שהיא עמו מנשואים הראשונים משמע אעפ"י שכתב לה כל זמן שהיא עמו וכ"ש בנ"ד שלא נתחייב להעמיד בידם הרביע אלא בשותפות הראשון אבל כשבא נחשון והוסיף ולקח שותפות חדש הוא. והכי נמי אמרינן גבי בן לוי שמכר שדה לחבירו ע"מ שמעשר שלו המעשר שלו מכרה לאחר וחזר ולקחה אין המעשר שלו: אבל כיון שנתרצה ראובן לתת להם רביע חלקו שהוא שמינית הכל משמע שכך היה דעתו בשעת שבועתו שיתן להם רביע חלקו לעולם בין מזה השותפות בין משותפות אחר ומה שנשבע להם להעמיד להם רביע הכל הוא אם ישאר השותפות הראשון במקומו שהיה מרוצה גם השותף לתת להם רביע חלקו אבל כיון שנחשון לא רצה לתת מחלקו כלום אין ראובן חייב ליתן מחלקו זולת הרביע שלו שהוא שמינית הכל ומ"מ אם היה טוען ראובן שאין רוצה לתת להם חלק כלל היה הדין עמו כיון שנתבטלה השותפות הראשון. והכי נמי מסתברא הגע עצמך שלקח אחר כל הסחורה וראובן לא לקח חלק האם נחייב אותו להעמיד הרביע ליהודה ולוי ולתת לו ממון רב עד שיתרצה אלא על כרחיך לומר שלא היתה דעתו בשעת שבועתו אלא אם תשאר הסחורה בידו באותו סכום ראשון ובשותפות שמעון וכיון שבא נחשון והוסיף ונתנוה לו נמצא ראובן כמציל מידו ומצי למימר לעצמי הצלתי:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק ק״כ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.