תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק נ״ה סימן ב׳

וששאלתם ענין וקרא זה אל זה ואמר ותשאני רוח מה טעם יש שם לקרות ולתרגם ומה טעם קבעו אותם חכמים בסדר קדוש' דבר זה כך מנהג ראשונים מקום שיש שם תלמידי חכמים כשהיו מתפללין ונופלין על פניהם ומקדשין לאחר שעונין אמן יהא ש"ר מברך מביאין נביא וקורין בו עשרה פסוקים הן חסר הן יתר ומתרגמין אותן ואח"ך אומר וקרא זא"ז ואמר ומתרגמין אותן כשם שתרגמו אותה פרש' של נביא ואומר ותשאני רוח ומסיימין אותו כדי לסיים בשבחו של הקב"ה ואח"ך מקדשין ועוסקין בתורה הרוצה במשנה עוסק הרוצה בתלמוד עוסק בלבד כדי לקיים מה שאמרו חכמים לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במשנה שליש בתלמוד וכיון שרבתה עניות בעולם והוצרכו ת"ח למעשה ידיהם לא היו יכולים לעסוק בתורה תמיד ולהשליש כל יום (נ"א וסמכו על התלמוד בלבד ועקרו מקרא ומשנה) וסמכו על מה שאמרו כל הנחלים הולכים אל הים מקרא ומשנה וחומש (נ"א במקום "חומש" מדרש) ועקרו לקרות בנביא בכל יום אחר תפלה ואע"פי שעקרו לקרות בנביא אותם ב' פסוקים לא עקרו אותם ועדיין קבועין ועומדין ומפני מה לא עקרום שקדוש משולש הוא קק"ק ושלשוהו ג"פ בתפלה ולומר יענך ה' ביום צרה כך מנהג בבית רבינו בבבל לאחר שמתפללין כל התפלה וגומרים אותה עוסקין בתלמוד ותנאין עוסקין במשנה ובמדרש ובתוספתא עד ד' שעות ואומר יענך ה' ביום צרה וגו' ואחריו וקרא זא"ז ואמר שני פסוקים ואלו מקדשין והולכין לבתיהם ובא לציון ואני זאת בריתי לא היו אומרים ואם רצה יחיד לאומרם אין בכך כלום שלא אמרו חכמים לא יהא פחות מעשרה אלא דבר שבקדושה ובא לציון ואני זאת בריתי אין דבר שבקדושה ואין בהם משום קדושה