וששאלתם לענין אם יקראו לאור הנר בשבת דאמר רבה אפי' גבוה ב' קומות ומצאנו בפי' רבי' דהלכה כרבה ומנהגנו כאן בקוראין בב"הכ מתקבצים אנשים בליל יו"הך ופעמים בלילי שבתות וקורין תהלים לאור עששית יש הפרש בין רבים דב"הכנ לרבים דבתים או בין הנרות דעששיות או לא ועוד ראינו לאדוננו במקצת תשובות כי שנים בענין א' מותר זה הענין המותר כגון פרשה הצריכה לשבת או חזנות שצריכה לאותו שבת או כל דבר שרוצים התלמידים לקרות בתלמוד כמנהגן בחול כלם בענין א' מותר על כן שלחנו לרבינו אדוננו אם הוא מותר או לא כי יש מהך דמונים שאסרו ילמדנו רבינו אדוננו ודאי הלכתא כרבה ואין אדם חולק עליו ושנים שקורין בענין א' מותר דהא סליקא שמעתא ומילתא פסיקא שנים קורין בענין א' וטעמא דמלתא דמנטרי אהדדי וליכא למימר דהא מילתא או בחזנות שהוצרכנו לאותה שבת אלא כל ענין א' לשנים מותר ואפי' תלמוד גמרא הכי סליק מיהו לא רגילי רבנן למעבד הכי ולא חזי לנא ולא שמיע לן דנקיטי נוסחא וגרסי בשרגא בלילי שבתא ומאן דאסר לאן גמרא נקט אלא סייג שוי במנהגא.
תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק נ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1858
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
