תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק ל״ט סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והשיב אנו על תלמוד שלנו סומכין ומאי דפסיק הכא לא חיישינן למאי דאית התם, ודאי לגלויי מילתא דמסתמא הכא או דלא מפרשא הכא ולא מכחשא נמי סמכינן עלה אי נמי מלתא דפרושא ולענין נמי דשנו מן התם פסוקי ואקדמו ואחרו מיחזיא מלתא דלאו משום שרטוט אלא משום שלא יכתבו פסוק בצורתו ויהא משולח בידי גוים והרי מצאנו שאף משם כתבו בלא שרטוט פסוקים כמות שהן דאמר רב יוסף. מאן לימא לן דרבי אביתר דסמכא הוא ועוד הא הוא דשלח לרב יהודה בני אדם העולין משם לכאן קיימו בעצמם ויתנו הילד בזונה וגו' ומאן נינהו זעירי ורבה בר בר חנא וכתב ליה בלא שרטוט וא"ר יצחק שתים כותבין שלש אין כותבין במתני' תנא שלש כותבין ארבע אין כותבין א"ל אביי אטו כל דלא שמיע דר' יצחק לאו גברא רבה הוא? בשלמא מילתא דתליא בסברא לחיי אבל הא גמרא הוא וגמרא לא שמיע ליה ואנן קא חזינן גאונים ז"ל מן יומי דרבנן סבוראי דכתבינן לכל אתרוותא פשוטי ודי אסקי וכתבי פסוקי כמו שהן ומשרטטי' או מנקדי' והכי' קא עבדי' דמנקדינן כשרטוט חשוב מאי שמעתא בהדיא שהנקוד כשרטוט לא דאמי' (?) לא חזי לנא אלא מיהו עמא דבר למעשה ורשוותא הכי עבדין. (נ"א והכין קא שמענא דור אחר דור דהאי נקוד דמנקדינן כשרטוט חשוב. ודאי שמעתא בהדיא שהנקוד כשרטוט לא חזי לנא, אלא מיהו עמא דבר ורשוותא הכין עבדין).
נחלת הכלל · Leipzig, 1858

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.