כך ראינו דהא אינו יוצא ידי חוב' לעצמו דכד התירו רבנן ליחיד דאינו יכול לכוין את לבו והוא מתפלל בינו לבין עצמו שאין אחרים עמו דלא איכפת לן אם יגביה אם לא יגביה אם ישמיע אם לא ישמיע אבל בציבור דאחרים שם אסור דהא לא מצי בלא טירדא דלהון דכיון דטריד לחברו הסמוך לו אסור. ואי תימא זימנין הוא דלא טריד להו אין בצבור זמן דהא איכא אינשי אלין קרו ק"ש ואלין מצלו ואלין עונין אמן וממתינים ברכה לענות ומ"מ בצבור לא והחזן צריך להתפלל על עצמו בלחש בתחלה ולבתר מוציא את הרבים.
תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק של״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1858
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.