לענין שתיית מים אחר שישן וניעור קודם קריאת הגבר מפני הסכנה שאם לא ישתה יבוא לידי סכנה אם תענית כיפור הוא פשיט' שהוא אסור משקדש היום אלא ממתין עד שיגיע לידי סכנה ויחוש שאם לא ישתה פן ימות ונחשב כחולה שמאכילין אותו על פי עצמו או על פי בקיאים וכן תשעה באב וכל תעניות שמפסיק מבעוד יום והלילה שוין ואין לו לאכול עד שמגיע לסכנה אבל תענית רשות שאוכל ושותה משתחשך אע"ג דסוגיין כלישנא בתרא דרבא שאם ישן אינו אוכל וכי תניא ישן ועמד הרי זה אוכל במתנמנם תניא לענין שתיית המים כיון שחושש שבא לידי סכנה ביום מותר לשתות מוטב ישתה בלילה שלא קיבל עליו תענית בלילה ואלו לא ישן היה לו לאכול ואל יבוא לידי שתיית מים ביום שהיא שעת התענית בודאי. זקן חלש שהיה מתענה ובתוך התענית שעבר עליו רובו של יום בתענית וכבר בא לידי חלישות בענין שחושש לסכנ' מאכילין אותו אפי' ביום כיפור ולא שבקי ליה דימות וגמרינן מההיא עוברה דהריחה כו' כ"ש אם הוא זה זקן נכב' שאם ימות ויסתכן על תענית זה יהיה הפסד לרבים:
תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק שכ״ה סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1858
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.