וששאלתם רב שמואל נ' חפני ז"ל אמר רבי אמי ערבה צריכה שיעור ואינה ניטלת אלא בפני עצמה ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב והקשו ואמרו כיון דאמר מר אינה ניטלת אלא בפני עצמה פשיטא דאין אדם יוצא י"ח בערבה שבלולב ופירקו ואמרו מהו דתימא הני מילי היכ' דלא אגבהיה והדר אגבהיה אבל אגבהיה והדר אגבהיה אימא ליפוק בה קמ"ל ופירשו שאלו אמר אינה ניטל' אלא בפני עצמה ולא אמר אין אדם יוצא י"ח בערבה שבלולב היינו אומרים שאין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב בשלא הגביהה את הלולב אלא פעם אחת אבל אם הגביהו וחזר והגביהו יש לומר שיצא ידי חובתו במצות ערבה כאלו הגביהה בפני עצמה שהגבהה הראשונה תהיה ללולב והגבהה שנית תהיה לערבה בפני עצמה וכיון שאמרו אין אדם יוצא י"ח בערבה שבלולב השמיענו שאפי' הגביהה את הלולב כמה פעמי' לא יצא י"ח בערב' שבלולב ואלו הן דברי ר' אמי אבל אמר רב חסדא אמר ר' יצחק אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב והלכה למעשה אנו נוטלי' בישיבה ערבה בפני עצמה ביום שביעי של ערבה אחר נטילת לולב:
תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק ש״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1858
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.