ועד כאן אפשר לקדש אפי' בעשרה בתים זה אחר זה כסדר הזה וכן אינו מברך ברכת המזון שאם בירך נאסר לטעום אלא המתין הוא וחוזר לבית ראובן ואומר הלל יהללוך וחותם וכיון שמגיע בבית אחרון מברך ברכת המזו' על הסדר במה דברים אמורים בשיודעים אותם בעלי בתים לברך ברכת המזון אבל אם אין למדים ברכת המזון אסור לקדש אלא בבית אחד ואם מקדש בשני בתים היו יודעים שמוציא שם שמים לבטלה ועובר אין מפטירי':
תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק רפ״ז סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1858
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.