תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק כ״ה סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

וששאלתם מקום שאין מי שרגיל לירד לפני התיבה אלא אחד ופעמים שטריד במלאכתו ויש שם נערים שהגיעו לי"ז ולי"ח שנה ולא נתמלא זקנם ששאלתם מהו שיעשו ש"צ ויוציאו רבים ידי חובתן ואל יבטלו מן התפלה. כך ראינו שזה שאמרו חכמים נתמלא זקנו להיות מצוה מן המובחר ובמה דאפשר למהוי גברא מליא טפי עדיף מן ינוקא אבל ודאי במקום מיבטל מן קדושה וברוך ויהי (נ"א וברוך ויהא) (וכונתו יהא שמיה רבא וכו') לא מבעיא בן י"ז ובן י"ח אלא אפי' בן י"ג שנה ויום אחד כדלא אפשר נעשה שליח צבור דקא אמרינן זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים י"ח (נ"א טעמא דלא הגיע לכלל מצות שאינו מוציא את הרבים י"ח) אבל מבן י"ג ואילך כי לא אפשר שפיר דמי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1858

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.