כך ראינו כיון ששנינו וכלם שכיוונו מלאכתם במועד יאבדו ומשנה זו הלכה היא כוותה עבדינ' הילכך כל מלאכה שנתכוון לעשותה במועד בדהא הוה ליה ממונא קנסי' וכל מקום שאי אפשר לקנוס כגו' חייט או אורג או סופר שהם עושים מלאכה לאחרים ישראל שאי אפשר לקנוס לממון של אחינו ישראל קונסי' אותם בעצמם משמתי' ליה ומלקי' ליה עד דמקביל עליה דינא ושרינן להו שמתייהו והלכתא כיוון מלאכתו במועד ומת אין קונסי' בנו אחריו דאמרי' הטיבה ומת בנו זורעה אלמא לדיליה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן והלכתא כדשלח ליה רב יצחק בר יעקב משמיה דר"יו כלי פשתן מותר לכבסן בחולו של מועד:
תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק רט״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1858
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.