כך ראינו שאם צריכי' להתפרנס באותן ימי חולו של מועד מאותה מלאכה שעושי' מותר להם לעשו' בצנעא ואם לא לא יתנו להם מלאכה אלא כשרואים אותם בפרהסיא ואינם יכולי' להסגר אפי' בפרהסי' נמי מותר מפני כשטורחי' לצורך המועד הם עושים ואפי' במחובר לקרקע שהוא חמור אם אין לו מה יאכל מותר דקתני אם אין לו מה יאכל קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר וטוחן ובלבד שלא ידוש בפרות ותוב קאמרי' אורי ליה רב לרב חננאל וכן אורי ליה רבה לרב חננאל הלכתא מוכר וכותב כדרכו כדי פרנסתו מכאן למדנו שהחייטי' והרצעני' והכובסים כיון שצריכין מותר לעשות מלאכתם בחולו של מועד מפני שהם צריכים והלכה כסתם משנה דתנן מוכרי פירות כסות וכלים מוכרי' בצנעא לצורך המועד הציידי' והרשושות והגרוסות עושים בצנעא לצורך המועד:
תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק רט״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1858
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.