וששאלתם לענין הפרשת חלה מן העיסה אם צרי' לשער א' מכ"ד או לא כך ראינו שלא הצריכונו חכמים לשער אלא אפי' לש סאה כלה בעריבה א' אין עליו להפריש אלא חלה א' כדכתיב ראשית עריסותיכם חלה וגו' ומראשית עריסותיכם וזה שחייבו חכמים א' מב"ד מתחי' חיובה של עיסה וכמה שיעורה מ"ג ביצים וחומש ביצה קמח וכך אנו נוהגים בזמן הזה בחלה ראשונה שהיא לאור אנו עושין בה כמו שהיו עושים במקדש באותה חלה שלא היתה ראויה לאכילה דקי"ל והלכה כר"א דאמר לא תקרא לה שם עד שתאפה שאם בא להפרישה ולהניחה אתיא לידי חימוץ ועובר משום בל יראה ובל ימצא ואם בא להשליכה לאור אין שורפין קדשים בי"ט ואם בא לקרות לה שם ולאופה עובר משום לא תעשה מלאכה דקא עביד מידי דלאו צורך אכילה הוא הילכך קורא לה שם אחר אפייה ומניח לה עד חולו של מועד ושריף לה וכן הלכתא
תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק קס״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1858
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
