וששאלתם חלה גדולה שנותנין אותה לכהן מותר לקרות לה שם בי"ט של פסח קודם אפייתה שלא אסרו לקרות בי"ט של פסח שם אלא לחלה של אש שאם קרא לה שם אין יכול לשורפה דקי"ל אין שורפין קדשים בי"ט ואם אפה אותה אחד שקרא לה שם הרי אפה מה שאסור לאכלו בי"ט דאסור לעשות בו אלא אוכל נפש בלבד אבל חלה גדולה כיון שכהן טמא אוכל אותה הרי היא כשרה לאפותה בי"ט וכשהוא קורא עליה שם בי"ט אינו עובר על כל מלאכה לא יעשה בהם אבל חלה של אש בא"י ודאי לא תקרא לה שם עד שתאפה ובשאר ארצות לכתחלה כך ראוי לעשות וכך המנהג אבל אם טעה וקרא לה שם מותר לאפותה במקו' שיש כהן קטן שהרי היא ראויה לו כדשמואל דאמר אין תרומת חו"ל אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו ואם לא קרא לה שם לא יפריש מראשית העיסה סתם ויאפה אותה לפי שאין העיסה ראויה לכך אלא אופה את כלה ומצרף את הלחם בסל א' ומוציא ככר א' מן הסל מעשרים וארבע ככרות וקורא עליה שם וכן הלכה.
תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק קס״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1858
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.