וששאלתם מאן דמקדש קדשי עניים או לב"הכנ לא יזכיר שום הקדש אלא לימא הרי זו לעניים או לב"הכנ ואסור לו לאדם להיות רגיל בנדרים והנודר נקרא רשע ושאינו נודר נקרא כשר כדתנן כנדרי רשעים נדר ובקרבן ובשבועה כנדרי כשרים לא אמר כלום אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות והפרת נדרים בג' הדיוטות ומומחה אפי' ביחיד והלכה פותחין בחרטה ונזקקין לאלהי ישראל ועומד ויחידי ובלילה אזדקיק ליה רב לרבינו חננאל עומד יחידי ובלילה ואפי' הוא בשבת ואפי' היה להם אפשר מבעוד יום ובקרובים שאינו כמשפט ולשון חכמים מרפא בעלמא הוא זה מן ההלכה אבל מר יהודאי גאון ז"ל לא נשנת נדרים בישיבה והגאונים שאחריו נמנעו מלהתיר נדרים אבל (נ"א אלא) לדבר מצוה כגון שימת שלום בין איש לאשתו וכגון ד' נדרים שנראה כאלו נדר טעות ולא בחרטה ודוקא בהתרת חכם החמירו אבל (נ"א בהפרת) בעל לא החמירו דבעל מפר ביום שמעו בין בנדר בין בשבועה זה לשון הרב ז"ל.
תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק קמ״ה סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1858
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.