מאן דאשתבע דלא אכיל פת זמן קצוב מהו לאכול ספוג וכעכין כיון דקי"ל דהלכתא כרבי יוחנן דאמר בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ואין רגילין בני אדם לקרוא ספוג וכעכין פת שרו או דלמא כיון דקי"ל דהלכתא כרבי יוחנן דאמר אפילו הדביק ולבסוף הרתיח חייב בחלה ומברך עליו המוציא וספוג מעשה אילפס הוא ולא עוד אלא הרתיח ולבסוף הדביק הוא וכן עושים אצלינו שמרתיח שמן בטגן של מיני מתכות ועושין גריסות מן הבצק ומטגנין אותן כשהוא על האש והשמן רותח:
תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק קל״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1858
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.