כך ראינו שתביעת יורשי הבעל ויורשי האשה הללו נחלקו בה בית שמאי ובית הלל ומתוך שהלכה רווחת כבית הלל נחלקו שני חכמי הוראה בפירוש דבריהן. כמה ששנו רבותינו נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי הבעל אומרין האשה מתה תחילה ואחר כך מת הבעל ויורשי האשה אומרין הבעל מת ראשון ואחר כך מתה האשה בית שמאי אומרין יחלוקו ובית הלל אומ' נכסים בחזקתן. ובאו לפרש דברי בית הלל בתלמוד ואמרו בחזקת מי ר' אלעזר אומ' בחזקת יורשי הבעל ר' יוחנן אמ' בחזקת יורשי האשה. ואף על פי שלא נפסק הדבר אם כר' יוחנן אם כר' אלעזר כיון שר' אלעזר [תלמיד] לר' יוחנן היה הלכה כדברי הרב כמה שאנו [אומ]רין ל[מעלה אם] יכפור ר' יוחנן בר' אלעזר תלמידו יכפור בר' ינאי רב[ו ופסקינן] לפיכך כר' יוחנן. ואף על פי שאנו אומ' אחרי כן ר' שמע' [בן] לקיש אמ' משום בר קפרא יחלוקו אין הלכה כך לפי שהמשפט הזה כדברי בית שמאי. וקימא לן בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה חוץ מן עשרה דברים שמקצתן מפורשין במשנה ומקצתן בתלמוד ואין זאת בכללן. הילכך כל נכסי האשה שמתה יהיו בחזקת בעלה וביד יורשיו אחריו ואין ליורשיה בהן כלום עד שיביאו ראיה שהבעל מת תחילה. וכן המשפט:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק תקנ״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.