תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק תקנ״ד סימן ג׳

הכין חזינא דאית מן דינא על ראובן דנן לאיתויי חושבאניה. דהא כבר מפרש בשאילתא דקביל קמי בתאי דמיתי ליה לחושבאניה. אילו אפילו לא אשהידו עליה בתאי בהכין אילא לוי שותאפיה מנפשיה קא תבע ליה בהכין הוה מחייב לוי לברורי חושבאניה מאי שקל ומאי יהב והיכי אסגיה לשותפותיה עד דקאיים לוי ושותפיה על כל מילי דהדא שותפותא. דמאוריתא אזהר רחמנא לחשובי חושבאנא איניש עם חבריה דכת' וחשב את שני ממכרו והשיב את העודף וג'. ואפילו עם הגוי דכת' בפרשת ישראל הנמכר לגוי וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היובל. ותנו רבנן אמ' ר' שמעון מנין שגזל הגוי גזל תלמ' לומ' אחרי נמכר גאולה תהיה לו יכול מושכו ויוצא תל' לומ' אחד מאחיו יגאלנו יכול יגלום עליו תל' לומ' וחשב עם קנהו ידקדק עמו. וכל שכן ישראל לישראל דמיחייב לחשובי ולדקדוקי אפילו לא אשהידו עליה בתאי אילא בתביעות בעל דיניה לחודא. וכל שכן הכא דהא מפרש בשאילתא דקביל עליה ראובן לאפוקי חושבאניה. ואיתמר נמי אמ' רב אדא בר אהבה אמ' רב אמ' רבי האומר לחבירו פרעתיך בפני פל' ופל' יבואו פל' ופל' ויעידו. ואף רבי לא אמ' אלא לברר. והילכך מן כל אילין טעמי מיחייב ראובן להנפוקי חושבאניה לבית דין ומוקים ליה לשותאפיה על כל מילי ומיתדנין בקושטא ובהימנותא. ודינא הכין הוא ולית לשנויי שום מידי: