ושאילו מקמיה. שכונת ישראל זו בצד זו ורשות הרבים עוברת ביניהן ופותחין מיכן ומיכן לרשות הרבים עמד אחד מאותן בני חצרות וסתר חצירו ובנה בה פונדק או חנות מוכרי פירות יכולין בני אותן החצרות הפתוחות לפונדק או נוכח החנות לומר לו יש לנו הזק שאין נשותינו יכולות לצאת ולבוא שבאים הכל ויושבין בחנות או בפונדק. מצי לעכבו אי לא. ואמר אם איתה ורשות הרבים [ת]דירה בעוברים ושבים כל היום כולו אין יכולין בני חצרות לעכב עליו הפתוחות כנגד אותו הפונדק או בחנות. אבל אם לא היתה רשות תדירה בעוברים ושבים יכולין לעכב לסלק הפונדק והחנות. שאם אומ' להן סוף בעיתון לאצטנועי מבני רשות הרבים אומ' בני רשות הרבים פעמים עוברים פעמים אינן עוברין ופונדק או חנות קבועים תמיד וקימא לן הזק ראיה שמיה הזק ודין הוא לעכב עליו. ומר רב מתתיה גאון פליג עליה בהזק ראיה ואמ' אין יכולין לעכב עליו בשביל הזק ראייה שיכול לומר להן סוף סוף פתחיכם ברשות הרבים ולא צריכיתו לאצטנועי מיניהו. אבל פונדק הזיקו מרו[בה] הזק ליסטים הזק קוביסטים ולא כל הימנו לעשות פונדק או חנות ויכולין לעכב עליו:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק תקל״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.