ומי שהשכיר בית או חנות לחברו וחזר והשכירה לגוי והעבירו לחברו. הוא מחוייב לתת לו במקומו [בית או חנות] כיוצא. ואם אין לו כיוצא בו חייב לשכור בעבורו. והוכחה לזה מדברי המשנה הבית והעליה שלשנים שנפלו ונפחתה העליה ואין בעל הבית רוצה לתקן הרי בעל העליה יורד ודר למטן עד שיתקן לו את העליה. ואם חייב זה בנפחתה העליה מכל שכן בזה שהעבירו בכונה. ולא נחייבו שילך ויפייס את הגוי עד שיחזירנו לו בעצמו. כי כן צריך לעשות בעבד או בהמה כשמכרם לגוי. לפי שהעבד מפקיע ליה ממצות והבהמה יעשה בה מלאכה בשבת על הדרך שזכרו. לפיכך חייב להחזירם בגופם. אבל מה שיוכל ליתן אחר תחתי ואינו חייב שיחזירו בגופו. וצריכים אנו לדעת כמה הוא הגבול בזה:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק תע״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.