והמשכיר בית לחבירו שבא בו המאמר להודיעו קתאני שהוא צריך להודיעו קודם ימות הגשמים שהן מן החג ועד הפסח שלשים יום מקודם וכן בכרכים אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים צריך להודיעו מקודם שיוציאו כשנים עשר חדש. ואמנם זמן הדירה כמה הוא. אם היה סתם תוכל לדעתו מגבולי הזמן הקצובים בכרכים ובימות הגשמים שבהם קשה ההוצאה שבנקל תמצאנה דירות לכן אם לא הודיעו מקודם שיצא באלה הזמנים אין לו לדור עד שיודיעהו. ואז יעשה עמו כפי מדת הזמן הנזכרת. ובימות החמה שלא בכרכים לא היתה ההלכה צריכה לזכרו לפי שהדירות מצויות. והדבר תלוי בהדיין שיתן לו זמן כשעור מה שידע שימצא דירה. וזהו אמנם במשכיר סתם. אבל מי שיקצוב משך ימי דירתו לזמן ידוע אימתי שנגמר הזמן יוכל להוציאו בלא הודעה. לפי שידע [השוכר] שזמנו הוא לעת ידועה והיה צריך לחפש לעצמו דירה אחרת. ואם לא חפש איהו דאפסיד אנפשיה:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק תס״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.