האשה שמחלה כתובתה לבעלה בפני שני עדים בלא קניין והעידו העדים על זה בעל פה אם קיימת המחילה הזאת בלא קניין או לא. - התשובה. אם מחלה כתובתה לבעלה בפני שני עדים הרי זה מחילה גמורה ואין צריך קניין לזה כי הממון הוא תחת יד הבעל ולא מיחסר משיכה. ומה שנמצא תחת יד מקבל המתנה אינו צריך לקנין. ואם תאמר הלא הפשרה צריכה קנין אע"פ שהחפץ הניתן נמצא תחת יד הנתבע. [על זה] נשיב שאין הדבר כן שאפשר שהחפץ הניתן אין לו שרש [אינו בנמצא] כלל ושהנותן לא נתן במתנה דבר שהוא שלו ומי שנתרצה שיעיינו בדבר הפשרה אינו חייב כלום אלא קבל זה על עצמו משום השלום. לכן אינו דומה זה לזה וההפרש ביניהם ברור. ועוד שהמוחל ימחול מעצמו ויעשה זאת מחפצו ורצונו ולכן אינו צריך קנין. אבל הפשרה תבוא אחרי דין ודברים ומחלוקת וחוששין שתהיה בלי הסכמה שלמה לכן מפרסמין אותה בקנין:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק תמ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.