ושש' ראו' היה שוכן בחצר והניח שני בנים והיתה דרך המים מן הגנות ומכל צרך עוברת במקום ידוע והיתה האמה קבועה מאבות אבותיהם חלקו החצר והתנו על עצמן כל צד שיגיע לכל אחד יקח אותו באבניו ועפרו ובכל שבח שיש בו אם רב אם מעט לאחר שחלקו ושכנו שנים הרבה נפלה ביניהן מריבה על עסק ממון וסתם האחד דרך המים ואמר אין לך עלי מים והסכים על מה שאמרו חכמ' האחין שחלקו וכול'. כך ראינו כיון שעברו שנים אחר החלוקה והמים עוברים כמנהגם הרי עמדה החזקה ואין לאחד מהן למנוע את המים ולא לסתום בפניהם ואין עליו לשנותו בעבור שהחזיק זה ושתק זה אחר החלוקה אבל ודאי אילו מיחה זה שהחזיקו עליו בפני עדים ואמר בפני בית דין או מומחין או הדיוטות זה שאני שותק לא כי רציתי וקיבלתי על עצמי אילא בשאלה השאלתיו עד שארצה ואין עלי חזקה שכיון שלא מיחה ולא אמר כך הרי זו חזקה וכבר עמדה.
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק מ״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
