תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק שפ״ח סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ושש'. ראובן שמכר חצר לשמעון ונכנס לוי בקיבול אחריות דכל מאן דמערער עלך בחצר זו אפצי יתך מיניה ואפייסו מן ממוני ואוקים ית חצר זו בידך. אתא יהודה איתי ראיה דאית ליה ודאי חלק בההיא חצר בתר דסתר שמעון ובנה והוציא הוצאה מרובה באותה חצר אוקמוה בי דינא לההוא איניש בחולאקיה. אתא שמעון לגביה דלוי אמ' ליה האיי איניש דקא מערער עלאי אית עלך מן דינא לשיזבא יתי מיניה כתנאי שהיה בינינו. כיון דידע ההוא איניש הכין אמ' לא אמכור חלקי עד עשרים ועד שלשים בדמיו. מי אמרינן כיון דקביל עליה לוי אחריות מחייב לפצוייה לשמעון ולמיתן לההוא איניש כל מאי דבעי ואפילו טובא או דילמא כיון שסתר ובנה שימינן כמה היה שווה חלק דההוא איניש קודם לבנין ויהבינן ליה:
נחלת הכלל · Berlin, 1887

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.