ושש' הא דתנן שנים אוחזין בסכין ושוחטין. וההוא תורא דאישתחיט בשנים ושלשה מקומות ואוקימנה בשתי סכינין ושני בנים אדם להתירא או לאיסורא [הי]כי דאמי בשנים ושלשה מקומות. דאית פלוגתא בין הלכות גדולות לגאון אחר. דבהלכות גדולות פסק דמותר ואיתי הדין מעשה דרב יצחק בר שמואל בר מרתא דנקיט שקל שופריה שופריה. ופליג גאון על הדין מימרא ואמ' דשלא כהוגן עשה רב יצחק בר שמואל בר מרתא דנקיט שקל משופריה ואיתי כמה ראיות וכי שחטין תרי גברי לדבריו בשתי סכינין והחליד חד מיניהו ואידך שחט שפיר מי אסרינן לה או לא. והאיי דנקט שלשה מקומות מכלל דתלתה גברי מצו מישחט חדא חיותא או דילמא טעמא אחרינא. ושחיטה מפורעת היכי דמיא:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק שע״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.