תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק שמ״ט סימן א׳

ושש' מאי דכתבינן לכון בתשובות שאילות שלום רבי היה עניו ביותר והיה אומ' כלמה שאומר לי אדם אני עושה חוץ ממה שעשו זקני בתירא לזקני דשרון גרמיהון ומנוניה ואו סליק רב הונא ריש גלותא אנא מותיבנא ליה לעייל מני דהוא משבט יהודה ואנא מבנימין והוא מדכריא דבית יהודה ואנא מן נוקבתא. וחזרת להתבונן ודאי רבי מבנימין הוא ולאו מבית דוד. דע כי דברים אילו שכתבנו אליכם בלשון הזה אשר כתבנום בלי להוסיף ובלי לגרוע ישנה בתלמוד ארץ ישראל במסכתא דכתובות בפירקא דהנושא. ובמקום אחד מתלמודן בסוף פרק שבתעניות יש כך אמ' ר' לוי מגילת יוחסין מצאו בירושלים כתוב בה הלל מן דדויד. בן יצא מן דאסף. בן ציצית הכסת מן דאבנר. בן קוביטון מן דאחאב. בן כלבא שבוע מן דכלב. ר' ינאי מן דעלי בן יהוד מן דציפורין ר' חייה רבה מבני יונדב בן רכב. ר' נחמיה מבני נחמיה התרשתא. ומראין דברים שזה הלל שאמרו כאן הוא הלל הזקן וכבר אמרו מן דדויד הוא. וכך דומה כי חלוקה היא בתלמוד שלהן יש מהן אומרין מדויד הוא ויש מהן אומרין מבנימין הוא. ותלמוד שלנו שעליו אנו סומכין ועליו כל ישראל סמוכין מכריע כי מבית דויד הוא. דאמרינן בכתובות באע"פ גמרא רבי איעסק ליה לבריה בי ר' חייה כי בעא למיכנס שכיב ינקתא אמרי דילמא חס ושלום פסולא איכא בדוק אשכחו רבי אתי משפטיה בן אביטל ר' חייה קא אתי משמעא אחי דויד. ובדיני ממונות אנו אומ' תניא ל"א יסו"ר שב"ט מיה"ד' אילו ראשי גליות שבבל ומחוקק מבין רגליו אילו בני בניו שלהלל. להודיע כי הם מבין רגליו שליהודה דמתרגמינן מבני בנוהי. וגם בהוראות אנו אומ' בעא מניה ר' מר' חייה כגון אני מה אני בשעיר אמ' ליה הרי צרתך בבבל. ולפיכך הזכרנו שמועה זו דכתובות שלארץ ישראל להגיד כי הוא רב הונא כדמפרשין רבנן דילנא ולא נתבוננו ליחש את רבי. והתם אמרינן נמי רב ספרא מתני הכי בעא מיניה ר' מרב כגון אני מה אני בשעיר אמ' ליה התם שבט והכא מחוקק: