ושאלת. ראובן היה מצטער במקומו הרבה מעונש השלטון וכשהיה יוצא מעירו תופשין את אשתו במקומו ומצערין אותה מחמת העונש יעצוהו מקצת בני אדם לכתוב גט פסול לאשתו ולאתפושה כל מקרקעי שיש לו בכתובתה ולצאת כדי שלא תהא אשתו נתפשת תחתיו. ויש מבני אותה העיר שעושין כן להבריח את עצמן מעונש השלטון. עשה ראובן כן וכתב גט לאשתו וקודם שיכתב הגט ויתננו לאשתו אמר לאחד מעידי הגט כי גט זה איננו כותבו לפלונית אשתי אלא מרוב צער השלטון עתה אם תחתום בו אל תעד עלי כי גט פסול הוא כי כן התניתי ביני לבין אשתי. ויש עד אחר שלא מעידי הגט מעיד בכך ואומר כי אני יעצתי את פלוני לעשות כן כדי שלא תהא אשתו נתפשת תחתיו בעונש השלטון ועל מנת כן כתב לה את הגט לאחר שנתן לה גיטה והתפישה בכתובתה כל מקרקעי שהיה וברח מעירו ומתה האשה וחיי על מרנא ולכל ישראל שבקת. ואחר כך נפטר בעלה באו יורשי הבעל לומר כי הגט גט פסול הוא וכי הירושה שלנו היא. ויורשי האשה הוציאו את גיטה וקיימו את עדיו בפני זקני המקום אמר להן אחד מעידי הגט לאחר שהוחזקה חתמות ידו גט זה מחמת כן וכן כתבו פלוני ואמר לי גט פסול הוא אל תעיד במה שיש בו עלי אמרו לו אין דבריך שעל פה פוסלין עדותך שבכתב דינא מאי:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק שמ״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.