תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק של״ג סימן ב׳

ושא' ראובן טען שמעון בממון כן וכן וכפר שמעון בכל וחיבניה שבועה מדרבנן אפכה אראובן דנישתבע ונישקול לא בעא ראובן לאישתבועי ויקר עליה דאית מאן דלא אישתבע מעולם דהיישי לחשאדא דכל מאן דמזדמין עליה מן עקאתא אמרי משום דאישתבע על שיקרא בעא חרם סתם אית ליה או לא. ואי אית ליה היכי מחרים מדכר שליחא דבי דינא ראובן טען על שמעון כן וכן וכפר מאן דאית ליה לראובן דנן עלוהי מידעם וכפר ביה יהי ויהי או דירכא אחרינא. ואי בעא ראובן דליהוי שמעון בעידנא דאחרמתא בבי כנישתא עד דשמע לה לאחרמתא מי אית ליה או לא ואי לית ליה לאייתוייה לבי כנישתא אי הוה תמן ובעידנא דבעא לאחרומי קם שמעון למיפק מי אית ליה או לא. ואי נפק מי מחייבנן ליה למיתב עד דשמע או לא. וכן כל טענת שמא כגון מאן דאבד ליה מן ביתיה מידי וחשד ביה אינש ידוע אית ליה לאחרומיה הרם סתם או לא. וכן מאן דחשיד אינש ידיע דמסריה לשוטנא אית ליה על הכין חרם סתם או לא. ואי לית ליה הני מילי היכא דידיע חשוד אי לא ידיע מי אית ליה או לא. הדין ביעיא אליבא דמאן דאמ' דמיחייב שבו' היסת ואמר לישתבע תובע ולישקול אית ליה מן דינא. והכין חזינא דכי האיי כתבין ליה בית דין יפתקא דלוטאתא לשמותי ביה על מאן דאית ליה עלוהי מידעם וכפריה בבית דין ולא מחייבינן ליה לשמע' שהוא הנתבע למימר אמן דקיימא לן דאמן הוא שבועה. ואית ליה לראובן לשמותי ביפתקא דלוטאתא דמן בית דין בבי כנישתא אי יאתיב שמע' אע"ג דלא מחייבי ליה בית דין לשמעון למיזל בהדיה לבי כנישתא למישמע שמאתא. אילא אי מתרמי שמעון בבי כנישתא ואתי ראובן לשמותי סתם לית ליה לשמע' למימנעיה ואי אתי למינפק אמרין ליה אמאי קא נפקת כי מיכדי ליכא עלך מידעם מה הפרש בין דשאמעת ובין דלא שאמעת וכד נפקת טפי אתית לידי חשאדא והא דדחלת דאי אתיא לך עקתא אמרין אינאשי הא מחמת שבועתא השתא נמי אמרי הא מחמת גזלנותא, ויכלינן לאחרומי אלות קשות עד דקאיי מן דוכתיה ומיכסי בסדיניה וסאיים מסאניה ונאפיק אבל למיכפייה למיתב על כורחיה לית מן דינא. וכן נמי לענין מאן דאיגניב מדעם מן ביתיה ומאן דאימסר לשלטון ואיחסר ממונא כדחזו בית דין למיכתב ליה יפתקא דלוטאתא כאתבין ודינא כדמפרש לעילא: