כולה שמעתא עד אלא מאי אפילו הן עידית אפילו יש להן שפוי עידית. שהן פחותין מן הזיבורית והן נכסים שדופין חרבין שהיו עידית ונשפו ונתחתכו. כי דתנן הגדילו לא ישפה. אין נפרעין מן היתומין אלא מן הזיבור'. שאילו היה קיים היו נוטלין ממנו מן הבינונית כתקנת חכמ'. וכיון שמת העמידו חכמ' דבריהן על דין תורה בזיבורית אבל פחות מהן לאו. אבל הא דאמרינן כי דרבא דאמ' רבא הזיק זיבורית גובה עידית. גרארא נסבה להכא מפני שהזכרנו שפוי עידית. להודיע כי דבר זה חשו לו חכמ' בדבר אחר. וכן פירוש הא שמעתא שנייה שלרבא. הזיק זיבורית שמין בשלו וגובין ממנו עידית בשוויה. אבל הזיק שפוי עידית שהיא פחותה מן הזיבורית גובין ממנו מן הבינונית. ויש שפוי מן הבינונית ומן הזיבורית. אלא שאמרו שפוי עידית שאפילו שפוי עידית היא פחותה מן הזיבורית. הואיל וכארץ אבדה היא. וכל שכן שפוי בינונית וזיבורית:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק ל״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.