ותשובת דבר זה מה ששנינו הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן וסומה ונכרי קיבל קטן והגדיל חרש ונתפקח שוטה ונשתפה סומה ונתפתח נכרי ונתגייר פסול. ואמרנו בתלמוד נכרי לאו בר תורה הוא. אבל כתב בעל ההלכות בענין הזה והגיד לנו ששאלו החכמ' את מר ר' חנינאי גאון בחדש כלא ואמרו כי נכרי אינו כשר להיות שליח לקבל את הגט ולא להוליך את הגט. אבל מהו שנכרוך את הגט בבגד ונתננו לגוי ולומר לו הוליך את הבגד הזה אל פל' ישר' לתת אותו לאשתו. ואמרו לו החכמים לא יכשר לעשות כן כי הכתוב אמר ונתן בידה או ביד שלוחה ישראל ולא גוי. ואמר בעל ההלכות אחרי כן שחכמי דורו אמרו אע"פ שהביא גוי את הגט אם יתננו לישר' ואותו ישראל יתננו לה בעידי מסירה לא נשיא אותה לכתחלה לאיש ואם נישאת לא נוציאה מבעלה. ואנחנו נסמוך על זה שאמר בעל ההלכות כי היה בקי בדבר הלכה וכוונתו לשמים:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק שי״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.