ושש'. בהא דתנו רבנן עשרה דברים נבראו בין השמשות כתב ומכתב מהו כתב ומהו מכתב כך היינו מפרשין כתב עיקר הכתיבה היאך אדם יודע לחוק סימנין ואותות לדברים והוא אחד משלשה עיקרים שהוזכרו בהילכות יצירה. ספר ספר וסיפור. עיקר הספר הוא הכתב. אבל המכתב זה המכתב אשר אנחנו כותבין את התורה זה הוא שנברא ולמדו הקב"ה לאדם. ונמצאו דברינו אלה לענין דבר שהוא כתב כאשר יש לומר לענין סיפור שהוא עיקר המילול. והלשון שהוא לשון הקדש או לשון ארמי או לשון ישמעאלי ספר וסיפור ככתב ומילול שהן עיקר אלנטל ואלכט אבל הלשון והמכתב לשון הקדש וכתב הקדש או לשון ארמי וכתב ארמי. וכאשר יאמרו חכמי הגוים אלגנס ואלנוע כן היינו מפרשין כתב ומכתב שברא הקב"ה באדם כח דעת שיכול לשום לדבריו אותיות וסימנין והוא הכתב והיה יכול לתקן כל סימנין וכל אותיות. וגם למדו כתב הקדש הזה ובחר לו אילו האותיות והוא המכתב. וראינו כי פרש אדוננו מר רב יהודה גאון אבי אבינו זכרם לברכה משם הראשונים כתב אילו עשרים ושתים אותיות כתב הקדש שאנו כותבין. מכתב אותו המכתב שהיה חרות על הלוחות אצטרגונא שנראה מכל צד מראה אחד והוא שכת' בו והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק כ״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.