תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק רס״ז סימן א׳

ושא' כמה קימאה אמ' רב אסי אפיל' גרוגרת אחת וכול'. אמרי בי רבא אפילו שוגריא דתמרי. נקראו חותלות שלתמרים וכלי הוא מעלין שלדקל שגודלין אותו כאריג או כמעשה עבות. באעי רב ביבי חיבוצא מאי תיקו. פיר' חיבוצא שיעור עשר תמרים כבושות שהן עכשו דבוקות ואחוזות זו בזו שלא הביאו בכלי טרסקל או טנא או סל כמו שאמרנו בראשונה ולא בשוגריא אלא הונחו לפניו ביד דרך כבוד. וכיון דאוקמוה רבנן ואמרי תיקו אין יציאות שלבעל אובדות באכלו כזאת ואפילו אכלו דרך כבוד. אמ' עולא פליגי בה תרין אמורי במערבא חד אמ' באיסר. אם אכל מה ששוה איסר שלכסף הרי אבדו יציאותיו. חד אמ' בדינר. וסוגיין כמאן דאמ' בדינר שאין יציאותיו אובדות מספק ועלתה שמועה זו. ואמרנו אחרי כן אמרי חריפי דפומבדיתא עבד רב יהודה עוב' בחבילי זמו' אע"פ שלא אכל כלום אלא האכיל לבהמתו חשבו רב יהודה כאוכל ודן עליו שאבדו יציאותיו כנגד מה שנטל. רב יהודה לטעמיה דאמ' וכול' אע"פ שהיא אסורה ואין ראויה לאכילה כיון שנהנה ממנה הרי זו חזקה. אף כן חבילי זמורות אע"פ שאין ראויות לאכל אדם כיון שנהנה מהן מה שהוציא הוציא: