והא דתניא יצר אשה ותינוק תהא שמאול דוחה וג'. ששאלת על יצר שתובע בעבירה הוא אומר לקרבהו אלא בזמן שאדם חפץ להמית את תאותו כדי שיהא יצרו כבוש ושלא תתגבר אליו תאוה כל עיקר ומנהיג את עצמו ולמנוע את עצמו מכל תאוותיה לא יטה עליה מתחלת הדבר בכך שמא לא יוכל לעמוד בעצמו אלא ידחה את יצרו בשמאל ויקרב בימין פעם אחרי פעם מעט מעט עד שיתרגל בכך וילמד את עצמו:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק רמ״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.