תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק רל״ט סימן א׳

ושש'. שטרות העולין בערכאות שלגוים שחותמיהן גוים וכתבי להי בחיפה או נמי בדפתרא מכשרינן להו האידנא או בעינן עד דהאוי עור דעפיץ שאין יכול להזדייף ושיחזיר מעינינו שלש' בש' אחרו' הכין חזינא דהשתא לא צריכיננא בשטרי דגוים לעיוני במגלתא כתיבין או בחיפה ולא למיחזא מיהדר מן עיניאנא בשיטה אחרונה אילא משום דאינון לא סאמכין על כתאבי ואין עולין בערכאות שלהן ולא מקבלין אלא עדות עדים שהן מומחין לשופטין שלהן שמעידין על פה ואומ' על פה זה שאנו יודעין אותו בעצמו ובשמו ובייחוסו העיד אותנו על עצמו לפל' שאנו יודעין אותו ובעצמו ובשמו ובייחו' בכך וכך. אבל אם יצא שטר אע"פ שיש עליו כתב ידי עדים אין שופטי הגוים הללו סומכין עליו ואף כן אנו עושין בשטרות שלהן. וכי אמ' אמימר בדעפיצא מגילתא ובמהדר מענינו שלשטר בש' אח' בשטרא דכתיב בפרסית וחתימין עליה שהדי ישראל. ואמרינן אלא מאי קא משמע לן בכל לשון תנינא גט שכתבו עברית ועדיו יוונית יוונית ועדיו עברית כשר. ומפרשינן או מהתם הוה אמינא הני מילי בגיטי נשים אבל בשאר שטרות לא קאמש' לן.