ודשאילתון אשה שאבדה כתובתה ונתאלמנה או שנתגרשה כיצד גובה כתובתה מאתים עיקר ותוספות או לא. דכתב לן מר רב צמח גאון ז"ל דגובה אפילו תוספות. וכיצד עושין לה מביאין שתים שלש כתובות שלקרובותיה ורואין אותן כמה תוספת יש בהן נותנין לה כפחות שבשתיהן או כשלשתן ובשבועה. מנהג כולה אפריקיא תוספת דכתבי בכתובות דילהון דבר קצוב הוא אין מוסיפין לעשירה ולא פוחתין לעניה אלא כולן שוות עיקר כ"ה ותוספת שע"ה. וכוללין אותן וכותבין סך הכל ארבע מאות זוז ובשעת פירעון מצרפין אותן ת' זוז שש עשרה זהובים גדולים בזהובים אלו שלערביים. וכיון דהכין הוא מאי צורך יש לנו בשתים ושלש כתובות ומה אנו למידין מהן ודבר קצוב לכל הוא. ואם זה שנהגו בני מקומנו לכתבו מזמן קרוב ולקרותו קידושין כמה שכבר כתבנו לפני אדונ' יש קרובות הרבה שאינן שוות. מפני שיש מי שכותבין לה הרבה לפי עשרה ויש בינתים ויש מועט ויש שאין כותבין לה כלום כיצד יעשה. ושבועה זו שאמר מר רב צמח ז"ל כיצד היא נשבעת דלא אתפשה גברה מידי או לא הוה בכתובתה פחות מיכן ילמד' אדו':
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק ר״י סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.