ושש' פסלו שלמיכה עומד בבכי וישראל אומרין לפניו הלל. דבר זה כינוי הוא שכינו חכמ' ואמרו בכו לפסלו כל ימי היות בית האלהים בשילו דקאמרינן הלל זה מי אמרו אמר ר' יוסי אלעזר בני אמר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים וחלוקין עליו חביריו לומר דויד אמרו ונראין דבריו מדבריהן איפשר משה וישראל שחטו את פסחיהם ונטלו לולביהן ולא אמרו לפניו שירה אלא משה וישראל אמרוהו על הים. וכל שנותיו שלמשה היו אומרין אותו. וכל שנותיו. שליהושע והזקנים שהאריכו ימים אחרי יהושע היו ישראל גומרין את הלל. וכיון שניסתלקו יהושע והזקנים שהאריכו ימים אחריו העמידו ישראל פסל מיכה והיו ישראל משחקין ומרקדין לפניו ושכחו את הלל עד שבא דויד והחזירו. לפיכך בכי זה כינוי תחת שחוק לע' זרה:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק קצ״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.