[ומה שאמרו] הקורא לחבירו ממזר סופג את הארבעים אין בזה חלוק אם [קרא לחברו] בלשון זאת או בלשון אחרת אם רק היתה כונתו לאסור אותו מלבוא בקהל. אבל אם היתה כוונתו לייחס אליו העזות. כמו שהוא מנהג הזקנים כשיראו בחור עז פנים יקראוהו זנימי [אסופי, נכרי] בהוראת חצוף. על כגון זה אינו חייב מלקות. ואודות הסייג בזה וזולתו כבר קדם דברנו:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק קס״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.