תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק קל״ט סימן א׳

ואמרם אמר רבא אמר רב נחמן שכיב מרע שאמר הלואתי לפלוני הלואתו לפלוני. ואין [מחלוקת] בינו ובין הירושלמי באמרו לוקח אדם שטרותיו שלחבירו ומלותו שלחבירו בפחות ואינו חושש משום רבית. כי אין זה [הלוקח שטרות] רק בדיבור בעלמא כמו בשכיב מרע אלא זה נקנה בכתיבה ומסירה. ובכתיבה צריך לומר קני לך האיי שטרא וכל שעבודא דאית ביה. והואיל וכך מה ענין זה אצל זה. וכן במלותו שלחבירו כי לא יקנה את המלוה עד שימחהו עליו במעמד שלשתן שלא יוכל לחזור עליו. ואם לאו ההלואה קיימת ויש בה [במכירה בפחות] משום רבית. וכן אם רצה אדם ליתן לחבירו כתב חשבון שיש לו על אחר או למכור לו אם הוא בלא שטר צריך גם כן להמחהו במעמד שלשתן. ואין צריכין בזה [להקנות] על גב ולא קנין כי הקנין לא יועיל בזה כלום לאמרם אין מטבע נקנה בחליפין: