ואם תבעה האלמנה המזונות ואמרה שאין אצלה הכתובה. - אין לה מזונות כי מטעם שאין לה הכתובה אין לה גם כן המזונות. ואם טענו עליה היורשים שכבר גבתה המגיע לה ושאין אצלה כתובה והיא אומרת כתובתי נמצאת ולא גביתי כלום. - נחייב אותה להוציא [הכתובה] שתגבה בה המזונות ואם לאו הרי היא בחזקת שגבתה עד שתביא ראיה לדבריה. מפני שלא נאמר ניכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה אלא כשהכתובה יוצאת [מתחת יד האלמנה] והיא תתבע המזונות. אבל כשאין הכתובה יוצאת הנכסים בחזקת היתומים ועליה להביא ראיה במה שתובעת מן היתומים. וכשנתחייבו המזונות להאלמנה לא יוכלו [היתומים] להשביעה אלא בסוף ואפילו חרם סתם אינה חייבת. מפני שהוא [החרם] לא יפטרה מן השבועה בסוף לכן אינה חייבת גם כן לקבלו:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק קכ״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.