תשובה מאהבה חלק א · חלק פ״ט סימן ד׳

אהובי ידידי מחותני נר"ו לא ידעתי למה טרח מעלתו לגבב קולות בענפים האלה שלא לקצץ אותם מה יתרון הכשר בזה ובגוף הענין דוק לאידך גיסא להחמיר מה גם שאינם עתה בריאים וחזקים לקבל מעזיבה יהיו רחבים ובריאים לאחר זמן ויהיו אז צריכין קציצה וכי נעמוד צופה ומביט להשגיח שמה אם יהיו חזקים לקצצן ולא עוד הא לדעת הרמב"ם מביאים טומאה מדרבנן אף שאינם ראוים לקבל מעזיבה בינונית ועתה אפילו אם יש ספק שמא אין טומאה תחתיו הוי ספק דרבנן באתחזק הטומאה לא מיבעי' לתירוץ רבא במס' עירובין דף ל"ו ע"א בכל ספקא דרבנן דאיתחזק האיסור להחמיר אלא אפילו לשנויא קמא שני טומאה הואיל ויש לה עיקר מן התורה ועיין שם ברש"י ד"ה הואיל וד"ה ומשני עייש"ה ה"ה הכא טומאות דמיין להדדי ויש להחמיר אף שהוא דרבנן וידעתי שהרמב"ם בהלכות מקואת פסק כת"ק דר' יוסי והארכתי במק"א בס"ד ועיין בש"ך י"ד סימן ק"י אות כ' ועיין ש"ך שם סימן שפ"ט (ועיין מ"ש לעיל סימן ע"ט).