תשובה מאהבה חלק א · חלק פ״ה סימן ז׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ע"ד השאלה שהי' לאונן בן למול ועדיין לא נקבר המת והורה מעלת כבודו הרב נר"ו למול קודם קבורה והסנדק יברך כדעת המהרש"ל והכרעת הט"ז בי"ד סוף סימן שמ"א ואחד מהמורים עשה מעשה כנגדו וצוה לדחות המילה תמי' אני על מעלתו אם יחוש לזה כי לא לו הדבר מגיע אלא לשני גדולי עולם אשר מפיהם אנו חיים ולענ"ד גם הרמ"א שמצא הט"ז כתוב משמו שיש לקבור משום ברכה מודה שאם האב מוחל על הברכה ורוצה יותר בתקנת בנו למהר להכניסו בבריתו של אברהם אבינו מודה הרמ"א להקדים המילה ואחרי ששלח אבי הבן לשאלת חכם פשיטא שמוטל על הב"ד למולו דטבא לי' עבדי לי', בפרט שהש"ך בספר נקודות הכסף שחיפש בנרות אחרי הט"ז וגם בסימן הנ"ל השיג עליו שני דברים ולזה שתיק וכהודאה דמי בכן יפה דן ויפה הורה ועוד יש אתי אריכות דברים אך הכתיבה קשה עלי ולעשות רצונו רצון יראיו עשיתי לבא בהסכמה עמו ידידו. ה"ק ליב בומסלא פישלש.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.