תשובה מאהבה חלק א · חלק ס״ו סימן ד׳

דהנה המג"א בסימן ל"ב סק"ז מביא ב' קושיות מבעל הרב בה"ז והרב בה"ז בעצמו תירץ לקושית ב' דהרא"ש הקשה זו לשטת רש"י דפסק דג' כותבין בלי שרטוט וכן תירץ הרב בעל ק"ן אבל הרב המג"א לא נח דעתו בתרוצם להגיה בדברי הרא"ש וגם לפי דעתם ה"ל להרא"ש להקשות גם על הרמב"ם שגם הרמב"ם פסק כמו רש"י הלכך הוא תירץ בתירץ אחר והנה נ"ל להרמב"ם נמי הוי קשה קושית הרא"ש הלכך נראה להרמב"ם תירוץ המג"א מה שאסור אביי לכתוב לא חפצתי לקחתה הוא מטעם דסבר כמר בר רב אשי (בגמרא שלפנינו הגירסא כמר בר אידי אבל גירסת הרי"ף והרא"ש כמ"ש המג"א) דלא ניתן לכתוב אפילו בשרטוט דסבר הרמב"ם אף דהנך ג' תיבות כמו לא אבה יבמי או לא חפצתי לקחתא נקרא פרשה הואיל שהוא ענין שלם מה שאמרה היבמה ומה שאומר היבם אם כן למר זוטרא שכתב לכולא פרשה ולא חש להא דמר בר רב אשי א"כ ק' למאי צריך לשרטט לכולא פרשה הלא עכ"פ ג' תיבות כמו לא אבה יבמי או לא חפצתי לקחתה מותר בלי שרטוט וצ"ל דמר זוטרא סבר אף דבשאר מקומות מותר לכתוב ג' תיבות בלי שרטוט אבל כאן שהוא פרשה שלם אסור וסתם גמרא פסק כמר זוטרא הלכך בפ"ד מה"ל יבום וחליצה פסק הרמב"ם שפיר כמר זוטרא הואיל שהוא פרשה שלם אבל בפ"ז מה"ל ספר תורה מיירי בפשוט ג' תיבות ופסק כמתניתא דשרי אפשר דהרמב"ם סבר דר' יצחק בגיטין נמי לא פליג על המתניתן דמיירי בכה"ג כדמיירי מר זוטרא.