כלל ב' אין משגיחין על היכר ציר בפתח הרגילי' לצאת ולבא יותר בו יקבענה המזוזה דשם פריך הש"ס איני והא האי פיתחא דהוה עייל בה ר"ה לבי מדרשא והויא לה מזוזה ומשני ההוא רגיל הוה דאמר ר"י א"ר במזוזה הלך אחר הרגיל (כך היא גירסת הרי"ף והרא"ש והיא נכונה) ופירש"י הנדפס אצל הרי"ף ד"ה ועביד לי' מזוזה ולעיל אמרינן דלא עביד מזוזה עכ"ל משמע דקושית התלמודא מרבי אדרב הונא וכן נראה לכאורה לכל השומע ורואה (ועיין בהרמב"ם והרא"ש והטור) אמנם ראיתי בנמוקי יוסף שכתב וז"ל ר"ה כו' אעפ"י שהי' פתח קטן ולא הי' בו היכר ציר והיכי אמרת הלך אחר היכר ציר עכ"ל משמע דקושית התלמודא אדר"י אמר שמואל דאמר הלך אחר היכר ציר ולא מפתחא דרבי פריך ואף כי דעתי קצרה מהשיג מה ראה על ככה לצאת ולנטות מפשטת ועוד צל"ע לפי פרושו (וישנו לפני כמה דרכים יען מרוב טרדותי לא אוכל כעת להעמיק אם הדברים ברורים גם הסכמה לפני להניח בזה דברי הפלפול) אבל עכ"פ צ"ל לפרושו מה דמשני הש"ס ע"ז התם רגיל הוה ר"ל ובמקום הרגיל אין משגיחין על היכר ציר כ"כ הנ"י להדי' וז"ל אחר הרגיל ואם יש שני פתחים לחדר אחד בפתח שרגילי' לצאת ולבא יותר בו יניח המזוזה ואף שיש לומר דכ"ז במקום שאין היכר ציר אבל במקום שיש היכר ציר לא אמרינן דאזלינן בתר הרגיל ועוד שמפירש"י נראה דקושית התלמודא מרבי אדרב הונה וכמו שכתבתי למעלה מ"מ מה שכתבתי נלע"ד דלא אמר ר"י אמר שמואל הלך אחר היכר ציר אלא במקום ששניסם עיקר כגון פתחא דבין תרי בתי בין בי גברי לנשי אבל באחר רגיל או כיוצא בו אין הולכין אחר היכר ציר וכן נראה מדברי רש"י שם דף ל"ג ע"ב ד"ה עיקר קטונית וחייב כו' דכי אמרינן לעיל הלך אחר היכר ציר ה"מ בין תרי בתי דתרווייהו עיקר אבל עיקר קטונית ולשמה נעשית חייב כו' עיין שם והן הן דברי הר"י שמביא המרדכי וז"ל דוקא בין גברי לנשי ששניהם עיקר ושניהם פתוחים לר"ה אבל מבית לחדר או לעלי' (ר"ל מחדר לחדר או מחדר לעלי' וגם חדר נקרא בשם בית ועיין מג"א א"ח סי' תל"ז סק"א ובסימן תל"ט סעיף ב' ובדוכתי טובי עד אין מספר ולא כאשר חשב מעלתו) שעיקר תשמישו מוצאו ומובאו מבית לשם לא אזלינן בתר היכר ציר אלא יניחנו בחדר דלצורכו הוא עשוי ולהכי נקט מבי גברי לנשי וכ"מ אפילו אחד פתוח לר"ה ואחד אין פתוח לר"ה כיון שעיקר תשמיש כניסה ויציאה דרך שם לא משגיחין בהיכר ציר עכ"ל וכן נראה מתשובת מהרי"ל סימן צ"ט והט"ז בי"ד סימן רפ"ט סק"ד קיצר קצת בלשונו יעויש"ה.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ס״א סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
