ב"ה יום א' י"ד מרחשון תקס"ז לפ"ק פראג לכבוד חתן אחי ידידי וידיד עליון עוז חביון ה"ה הרב המאוה"ג המפורסם איש חמודות לו עשר ידות וכו' כבוד שמו מפארי' מוה' אלעזר נרו יאיר ויזרח, אגלה את אזנו כו' מה שנלע"ד ליישב קושיא שהקשה כבוד מחותני הרב נרו יאיר שדברי רש"י סותרים אהדדי במס' יומא ובמס' סוטה והנה דרך ראשון דמבואר ברש"י תלי' בפלוגתא אם יש עו"ה כו' אולם תירוץ אחרון דאית' ברש"י אליבא דכ"ע הוא וא"כ מי הוכרח לרש"י לפרש במס' יומא דמעיה"כ הביאו ונלע"ד דזה נמי תלי' בפלוגתא דלכאורה יש לתמוה הפלא ופלא האיך אפשר לערב ירושלים הא קיימ"ל דעיר של רבים דיש לה שני פתחים אסור לערב אם לא שייר כמבואר במס' עירובין דף ס' והנך דשיורא לא יכולין לטלטל רק במקומם כמבואר בא"ח בסי' שצ"ב וא"כ קשה האיך קתני בברייתא כל אחד ואחד מביא ס"ת משמע דכולן מותרין אולם לפי מה דאיתא בתשובת הר"ן והובא במג"א בסי' הנ"ל סק"ג דדירת עכו"ם חשיב שיור אתי שפיר ונראה שדעת רש"י דוקא אם אמרינן דירת עכו"ם שמה דירה הוי שיור אבל אם אמרינן דירת עכו"ם לא שמה דירה לא חשיב שיור והנה בסוגיא דעירובין בר"פ הדר איתא פלוגתא דאמוראי אליבא דר"מ אם דירת עכו"ם שמה דירה או לא ולפ"ז בסוגיא דיומא קאי רש"י אליבא דאביי דסובר אליבא דכ"ע דירת עכו"ם לא שמה דירה וא"כ קשה האיך קתני כל א' מביא ס"ת הא בעינן שיור ומש"ה פירש"י מעיה"כ הביאו אבל בסוגיא דסוטה קאי רש"י לאידך אמוראי אליבא דר"מ דדירת עכו"ם שמה דירה א"כ איכא שיור בדירת עכו"ם וברייתא אתי' כר"מ כן נלע"ד ליישב שטת רש"י לפ"ז זכינו לדין לדעת רש"י לדידן דקיימ"ל דירת עכו"ם לא שמה דירה לא מקרי שיור וזהו שלא כדעת הר"ן וצ"ע לדינא הכ"ד מחו' אוה"נ הצעיר לימים נחמי' המכונה פייבל באנדי.
תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
